נבחרת ישראל מאז ועד היום

אחת לכמה זמן עינינו נשואות אליהם, שחקני הנבחרות שלנו בכדורגל, כדורסל, טניס או כל ספורט אחר. טלוויזיות רבות ברחבי הארץ מכוונות על אותו הערוץ, זה שמשדר את המשחק שאנחנו כל כך רוצים שהנבחרים שלנו ינצחו.

התרגלנו לכישלון, זה קרה לנו כל כך הרבה פעמים עם כל אחת מאותן הנבחרות. נבחרת ישראל, זו של הכדורגל, מתקשה כבר הרבה מאוד זמן להגיע לטורנירים היוקרתיים כמו המונדיאל או היורו. בפעם האחרונה התאכזבנו כולנו כאשר הוגרלנו לבית נוח למדיי בקמפיין בו ניסינו להעפיל לטורניר מונדיאל 2010 שייערך בקיץ בדרום אפריקה. את הקמפיין הזה אנחנו נראה מהסלון ולא ניקח בו חלק. הייתה תחושה באוויר שנבחרת יצירתית ומוכשרת כמו זו שזכה לה דרור קשטן, תוכל לעשות את זה סוף סוף ולמלא אותנו גאווה.

החלום התפוצץ מוקדם מידיי. מה שהיה נראה אפשרי מתמיד התגלה כמשהו בלתי מושג. הנבחרת שלנו על שלל כוכביה כמו יוסי בניון, בן סהר ואחרים איבדו נקודות יקרות מול קבוצות כמו שוויץ ויוון שהיוו ללא ספק יריבות נוחות לעומת נבחרת ספרד או נבחרת צרפת החזקות ביבשת.

חרף ההבטחות של יו"ר ההתאחדות, אבי לוזון, על כך שהפעם אנחנו עושים את זה ויהי מה – זה לא קרה גם הפעם ומה שייזכר מהקמפיין הזה כנראה יהיו רק ההכרזות חסרות הכיסוי של לוזון, מעשיות דרור קשטן והתקרית של יוסי בניון עם עוזר המאמן משה סיני.

היום אנחנו עומדים בפני עידן חדש. דרור קשטן למעשה כבר מחוץ לנבחרת אף על פי שהחוזה שלו עדיין בתוקף והשמות למאמן החדש עוברים דרך שמות גדולים כמו קומאן, דונאדוני, רייקארד ואחרים. אי אפשר להזכיר את השמות הנוצצים האלו מבלי להזכיר את האופציה של אייל ברקוביץ'. כרגע עושה רושם שהאופציה הזאת היא חד צדדית ומגיעה רק מכיוונו של ברקוביץ' עצמו שאף דאג להכריז במסיבת עיתונאים שכינס שהוא ולא אחר יהיה המאמן הבא של נבחרת ישראל. האמירות האלו שמות את ברקוביץ' בעמדה טיפה בעייתית וכרגע לא נראה שהם עושות רושם על יו"ר ההתאחדות אבי לוזון שעדיין מעדיף מאמן זר בעל שם גדול. העם ללא ספק מעדיף ברובו את האופציה של ברקוביץ', אך עושה רושם שהאחרון עשה כמה טעויות טקטיות במסיבת העיתונאים שכינס וכנראה שתיצרב בזיכרון שלנו.

בינתיים מחכים לראות את ההתפתחויות בזירת הנבחרת הישראלית. כל העיניים נשואות לעברו של לוזון שיספר לנו מי יהיה המאמן הבא של הנבחרת. יש לנו דור מוכשר של כדורגלנים, דור שיכול לעשות משהו. קמפיין יורו 2012 עומד בפתח וכולנו תקווה שאולי, רק אולי, הפעם אפשר יהיה לעשות את זה.

מה עשתה נבחרת ישראל בכדורסל?

המתמודדות, סיימה נבחרת ישראל במקום ה-8, לאחר שני ניצחונות, נגד צ'ילה וצרפת, ושבעה הפסדים. במדי הנבחרת כיכבו רלף קליין, אברהם שניאור וזכריה עופרי.

הטורניר השני בו השתתפה ישראל נערך 32 שנה מאוחר יותר, בשנת 1986, והתקיים בספרד. לטורניר העפילה ישראל מטורניר מוקדמות בו הוגרלה לבית אחד עם אנגליה, שוויץ וצ'כוסלובקיה החזקה, סגנית אלופת אירופה. נבחרת ישראל "שמרה על הבית" והוסיפה שני ניצחונות חוץ לאורך הטורניר ונחלה הפסד יחיד, בחוץ מול צ'כוסלובקיה. למחזור האחרון הגיעו ישראל וצ'כוסלובקיה עם מספר זהה של נקודות, כאשר בדרך הפסידה צ'כוסלובקיה לאנגליה. המשחק, שהתקיים בהיכל הספורט ביד אליהו, היה צמוד לכל אורכו והוכרע ברגעי הסיום מסל ניצחון של גדול שחקנינו בכל הזמנים, מיקי ברקוביץ'. ניצחון זה העניק לנבחרת ישראל את המקום הראשון בבית, וכרטיס לטורניר אליפות העולם.

את הטורניר עצמו סיימה ישראל עם חמישה ניצחונות וחמישה הפסדים, והגיעה עד למקום השביעי, הישג אליו לא הגיעה במשך 17 השנים הבאות, אז סיימה במקום השביעי באליפות אירופה.

את הנבחרת אימן צביקה שרף, בקדנציה הראשונה שלו כמאמן הראשי של נבחרת ישראל. בנוסף לברקוביץ', כיכבו במדים הלאומיים גם דורון ג'מצ'י, עדי גורדון, תומר שטיינהאוור ולבן מרסר.

המשחקים האולימפיים

על הישגיה והופעותיה של נבחרת ישראל במשחקים האולימפיים אין הרבה לכתוב, מכיוון שהשתתפה בטורניר רק פעם אחת, בשנת 1952, באולימפיאדת הלסינקי. הנבחרת השתתפה רק בטורניר המוקדמות שנערך לפני טקס הפתיחה של האולימפיאדה, וקיימה שני משחקים (נגד הפיליפינים ויוון) ובשניהם הפסידה.

בשנת 1980 העפילה נבחרת ישראל למשחקים האולימפיים שנערכו במוסקבה, אך לא השתתפה בהם בעקבות חרם אולימפי שהוטל כלפי הרוסים, בו לקחה חלק גם המשלחת הישראלית.

לאורך השנים אימנו את הנבחרת והופיעו בה, גדולי המאמנים והשחקנים שלנו, שחלקם הפכו עם השנים לשם דבר גם באירופה.

בראשית שנות ה-60 אימן את הנבחרת "מר כדורסל", יהושע רוזין, שכונה כך בשל פעילותו הרבה למען הכדורסל הישראלי לאורך שנות קיומו.

במשך 20 השנים הבאות, ('65-'85, פחות או יותר) אימנו את נבחרת ישראל שלושה שחקני עבר שלה. שמעון שלח הוביל את נבחרת ישראל לארבע אליפויות אירופה רצופות בין השנים 1965 ו-1971 כשהישגו הגדול ביותר הוא מקום שישי באליפות אירופה הראשונה שלו, בברית המועצות 1965. אחריו אימן את הנבחרת אברהם חמו, שהוביל את הנבחרת לשתי אליפויות אירופה אותן סיימה במקום השביעי (ספרד '73 ויוגוסלביה '75). מאמנה הבא של נבחרת ישראל היה מי שנחשב במשך שנים, לגדול מאמני הכדורסל הישראלים, כוכב העבר של הנבחרת, רלף קליין.

רלף הוביל את הנבחרת לארבע אליפויות אירופה רצופות, בין 1977 ל-1983, כשהישגו הגדול ביותר הוא מקום שני ומדליית כסף באיטליה '79, והדירוג הנמוך ביותר בו סיימה נבחרת ישראל תחת הדרכתו של רלף קליין הוא המקום השישי, מקום אליו לא הגיע אף מאמן אחריו.

רלף חזר לקדנציה נוספת כמאמן הנבחרת בשנים 1988 עד 1991, אך לא הצליח לשחזר את ההצלחה ולא הצליח להעפיל לאליפות אירופה לאחר 15 הופעות רצופות של הנבחרת.

בין שתי הקדנציות של רלף קליין, אימן את הנבחרת צביקה שרף שהוביל את הנבחרת לשתי אליפויות אירופה ולמקומות 9 ו-11, בשנים '85 ו-'87, בהתאמה. תחת הדרכתו, הגיעה נבחרת ישראל גם לטורניר אליפות העולם ב-1986 שם סיימה במקום השביעי, בטורניר בו לא השתתפה במשך 32 שנה.

אחרי הקדנציה השניה של רלף הגיע תורו של צביקה שרף לחזור לתקופת שירות נוספת כמאמן הנבחרת, והחזיר את נבחרת ישראל לטורניר אליפות אירופה, ממנו נעדרה במשך 6 שנים. בתקופה הנוכחית הגיע צביקה עם הנבחרת לשלוש הופעות רצופות בטורניר אך ללא הצלחה מסחררת, כשהישג השיא שלו הוא מקום תשיעי.

מאמנה הבא של נבחרת ישראל היה מולי קצורין, שהוביל את הנבחרת לשלושה טורנירים רצופים, כשבאחרון שבהם, שבדיה 2003, נבחרת ישראל מסיימת את הטורניר במקום השביעי, מקום אליו הגיעה פעם אחרונה באליפות העולם ב-'86. לאחר שבע שנים בתפקיד, "הזדכה" קצורין על הנבחרת, ובעקבות התפטרותו של דייויד בלאט מאימון הנבחרת חודש וחצי לפני טורניר ההזדמנות האחרונה, פנה איגוד הכדורסל לאפשרות הבטוחה ולאדם שלא יכול להגיד "לא" לנבחרת, צביקה שרף.

בתקופת כהונתו השלישית, הוביל צביקה את נבחרת ישראל לשלוש אליפויות אירופה נוספות, אך לטורנירים האלה התקשתה הנבחרת להעפיל, ולשניים מהם העפילה רק לאחר מאבקים קשים בטורניר ההזמנות האחרונה.

לאחר כשלונו של צביקה שרף באליפות אירופה 2009 בפולין, אותו סיימה הנבחרת ללא ניצחון, הוחלט למנות תחתיו את אריק שיבק, כשהמטרה העיקרית שלו כמאמן הנבחרת היא העפלה לאולימפיאדת לונדון 2012. עוד קודם לכן צריך שיבק להתמודד במוקדמות אליפות אירופה 2011 בנבחרות איטליה ומונטנגרו החזקות ובנבחרות לטביה ופינלנד.

נבחרת ישראל בטניס:

אולי היחידה שמילאה את ליבנו גאווה בתקופה האחרונה.

עם נבחרת מוכשרת הכוללת טניסאים בולטים כמו דודי סלע שמראה לנו מה הוא יודע ומה זו לחיצה בכל טורניר בו הוא משתתף, הראל לוי שנמצא לקראת סוף הקריירה ועדיין לא מקל ראש באף יריב וכמובן הצמד שלנו שהגיע להישגים רבים בטורנירים שונים, אנדי רם ושותפו עד לא מזמן בכל המסגרות והיום במסגרת משחקי נבחרת ישראל, יוני ארליך.

ההישג הגדול ביותר של נבחרת ישראל בטניס הוא ללא ספק ההעפלה על רוסיה בשלב רבע הגמר של גביע הדיוויס בשנת 2009. אומנם הנבחרת נעצרה אז במשחק חצי הגמר נגד נבחרת ספרד החזקה אבל אין ספק שאף אחד לא האמין שהיא תצלח את נבחרת רוסיה עם ניצחון מוחץ של 3-0.

כמובן שאי אפשר להזכיר את נבחרת הטניס מבלי להתייחס לנבחרת הנשים שכוללת נכון להיום מתמודדת אחת בולטת במיוחד כמו שחר פאר. פאר היא ללא ספק הטניסאית המוכשרת ביותר שצמחה כאן. היא כבר הגיעה בשיאה לטופ-20 בדירוג העולמי והיום לאחר שהיא התאוששה מהנפילה הגדולה שלה היא שוב ממוקמת קרוב מאוד לטופ-20.

מי שהייתה שותפה של פאר בנבחרת הטניס הישראלית לקטגוריית הנשים היא ציפי אובזילר שלאחרונה תלתה את המחבט ופרשה ממשחק פעיל וממשחקיה במדי נבחרת ישראל.